05 פבר 2019

מאת:admin

גישור זוגי / ייעוץ זוגי

תגובותאין תגובות

האדם הוא יצור אגואיסט.
כבר בשלב שהוא עובר בבטן אימו הוא לוקח, התינוק לוקח, הילד לוקח..
לאדם כזה, הזוגיות והצורך לחלוק.. קשים.


לכן כשאדם נפגע, הוא רואה את הפגיעה שלו. הנטייה היא להגדיל את הכאב שלנו ולהקטין את הכאב של האחר.
כמו בזכוכית מגדלת לכוון שלנו. לרוב מאחורי השימוש בזכוכית מגדלת מסתתרת התפיסה האגואיסטית, בה כל צד חושב שהוא נתן יותר משקיבל.
הנטייה היא להגדיל את הנתינה האישית, ומנגד להקטין את זו של האחר, להבליט את המאמץ של עצמם, ולא להעריך את המאמץ של בן זוגם ואפילו מגדילים את החולשה של בן הזוג.
גישה זו מרחיקה בין בני הזוג ונקראת Anti Fusion .
ואז נוצר מצב בה אף אחד מבני הזוג אינו מרגיש מסופק.

במצב כזה אין Fusion, לא נוצר חיבור.
אם נלמד להשתמש הפוך בזכוכית המגדלת ולהעצים את האחר, לומר תודה, להביט בעיניים מייטיבות ולפרגן, יווצר Fusion, יהיה חיבור.
ממקום כזה הזוג יוכל לפעול במשותף, הם ילמדו לדבר בשפה חדשה ושונה, שפת הבית המשותף – המאופיינת בשותפות ואהבה.
ואז כשאראה את האחר= אראה את עצמי. זה החיבור האמיתי בזוגיות כאשר 1+1=1
נוצרת מערכת של יחסי גומלין. נלמד לדבר בשפת ה”אנחנו”.
זה נותן כוח! במקום אני ואתה.. יש אנחנו!

זאת שפה חדשה שחשוב ללמוד אותה, והיא מרכיב חשוב בשפת האהבה, הרעיון כאן הוא לשנות ולעבור מתפיסה אגואיסטית Anti Fusion, לתפיסת השותפות Fusion.

סיגל כהן – יועצת זוגית בירושלים